מה תמיד אפשר וכדאי לעשות כשמשהו מציק, מעצבן, או לא נעים לי בקשר הזוגי ? 

תמיד, אבל תמיד תמיד,

כשמשהו קשה לי / לא נעים / מעצבן אותי / מרגיש לי לא טוב..

כן.. גם אם זה קורה - כשהוא מזמין את אחותו בלי לתאם אתי ואני מתעצבנת

וגם אם זה כשהוא חוזר מאוחר מהעבודה למרות שהוא יודע שאני צריכה אותו קודם,

וגם אם זה הפרצוף החמוץ שהוא עושה כשהוא מגיע ואין אוכל –

זה שמכווץ אותי ועושה לי חשק להיעלם לגמרי..

או זה שמרתיח אותי שהוא לא מכניס את הכוס למדיח,

וזה שאני כל הזמן מצפה והוא כל הזמן מאכזב אותי,

וגם חוסר האונים הבלתי נסבל שאני מרגישה מידי פעם כשאנחנו רבים

והוא בוחר בשתיקה שנמשכת שבועות,

מבוצר בתוך עצמו כבתוך חומה כשאני מתדפקת עליה לשווא ,

ולצורך העניין... גם 'סתם' העובדה שאני מרגישה מרוחקת ממנו והייתי רוצה –

לפחות ככה אני מאמינה – להרגיש יותר את ה'ביחד'..

בכל המקרים הללו..

בנוסף למה שעובר לי בראש,

עובר לי גם משהו ברגש..

ונמצא שם גם משהו מאד דומיננטי בגוף – ברמת התחושה.

נכון, לא תמיד אני מודעת להם,

הרי מילדות, כל המקרים בהם חווינו חוסר אונים, וקושי רגשי,

ולא היה שם מי שיעזור לנו, יחבק אותנו, וילמד אותנו איך לעבד אותם,

לימדו אותנו להדחיק / להכחיש או בצורה אחרת – להתנתק מהרגש

שהיה בלתי נסבל..

ומאחר וגוף ורגש מחוברים.. נולד מכאן הניתוק מהגוף, ו.. כן – מהאדמה..

כך, רובנו מסתובבים בעולם עם ראש עמוס/ עסוק/ ועובד ללא הפסק,

בניתוק כזה או אחר מהרגש ומהגוף,

ובכל פעם שעולה קושי רגשי,

אנחנו מהאוטומט שוב הולכים לראש, מנסים משם להביא 'פתרון',

שפעמים רבות נשמע כמו "הכל בגללו... אילו רק היה ... "

ולשווא,

כיוון שהשכל לא באמת יכול לבוא לעזרנו פה.. לפחות לא כשהוא לבד..

אז מה כן ?

נכון, התשובה בגוף השאלה וההקדמה לה..

כדי שאוכל לרפא, לספק, להרגיע, ולהיות באמת בן/ת אדם מאושר –

אני מוזמנת לפנות פנימה, אל הגוף, אל הרגש,

או אז – השכל מופיע כתודעה ערה –

ושלושתם יחד – הרובד הפיזי, הרגשי והמנטלי

(ליתר דיוק כאן מצטרף אליהם הרובד הרוחני –

הרביעי, וכשאני מלווה תהליכים כאלה הוא מועצם על ידי ההילינג)

ארבעת הרבדים משתפים פעולה להתמרה וריפוי.

תמיד, אבל תמיד – מציעה לשים לב מעכשיו..

כשמשהו מעצבן / מציק / מעליב / מדכא / מייאש או כל חוסר אונים אחר..

יש שם גם תחושה דומיננטית בגוף שצועקת ה צ י ל ו !

וכשאנחנו נענים לה, ובמקום לרוץ עם האוטומטים לראש,

מורידים את האנרגיה ואת תשומת הלב אל הגוף,

מאפשרים לתחושה להיות ומתבוננים בלי שיפוט במה שיש שם..

קורה הנס –

נס ההתמרה.

אפשר ברמת התחושה ממש להרגיש את השחרור וההרפיה,

והכובד שרבץ לי על הלב שנים על גבי שנים,

או חנק לי את הגרון, או הכביד על השכמות..

נעלם לו ומוחלף בתחושה נעימה, מאפשרת, קלילה וחיונית.

השבוע היתה לי הזכות ללוות לא מעט תהליכים שכאלה

ובשניים מהם קרה משהו מרגש כל כך שאני מביאה אותו לכאן –

אחד מהם עלה סביב הקושי להתנהל בעימותים -

כילד הוא ידע רק דרך אחת להתמודד עם עימות – היא באלימות,

ומאחר והחליט שלא לנהוג באלימות לעולם, אך לא ידע כל דרך אחרת

להביע את דעתו בתוך עימות, נוצרה שם חסימה שהתבטאה בגוף

כתחושה של בלון שלוחץ על בית החזה במעלה הגרון

וחוסם את הביטוי במובנים רבים .

(נכון.. הוא לא היה מודע לה עד שהפניתי את תשומת ליבו לשם.. )

לאורך תהליך הריפוי, הגיעו תובנות, ולכשהתאפשר הריפוי –

הבלון הפך ל 3 גולות משחק קטנות, שהפכו לגולה אחת קטנה עוד יותר.

אותו גוש מעיק וחוסם – השתחרר ואפשר לקול האותנטי, החיוני, הקליל של הילד

לחזור בשובבות ובשמחה לעצמו.

באופן דומה בתהליך אחר, היא חשה ב'גוש' שהיה דמוי ברזל,

והעיק ולחץ והכאיב בבית החזה,

וזה - הפך בעיני רוחה תוך כדי תהליך ההתמרה ל 5 אבנים ...

אותה החסימה שלא אפשרה לה להשמיע ולהקשיב לקולה האותנטי

הביאה באופן סמלי את עצמה מחדש כמשחק שלכאורה בנוי מאותו החומר – ברזל,

אך למעשה מאפשר לה לבטא את האיכויות שלה, את העוצמה שלה,

ולהאמין בקול שלה ובתחושות הבטן האותנטיות שמילדות היו לה

וחוויות אלו ואחרות ערערו את האמון שלה בהן, אך לא עוד !.

הקול שלה והאמון בו חוזר להשמיע עצמו.

תהליכים קסומים, מקסימים ומרגשים שמאפשרים

מעבר להקלה ולשחרור, צמיחה אמיתית אל מקום בוגר

שאוהב את עצמו יותר ויותר ומכאן יכול באמת לאהוב את האחר.

אם זה מדבר אליך והיית רוצה ליצור שינוי בחייך ,

ניתן ליצור אתי קשר דרך האתר ונתקדם.

אני נעזרת בתהליכי הריפוי הללו גם במפגשים הזוגיים

(לרבות הסדנה שבה 6 תהליכים ביומיים !!)

וגם במפגשים האישיים – מה שמאפשר שינוי אמיתי ומהיר מאד בכל קנה מידה.

שיהיה לך שבוע נפלא,

גלית אליאס

מומחית בהחזרת אהבות למקומן.

www.galitelias.co.il